בזן והמרוץ ללכידת פחמן – ההזדמנות שישראל לא יכולה לפספס

העולם רץ קדימה – וישראל עדיין על קו הזינוק

בעשור האחרון, לכידת פחמן הפכה מרעיון תיאורטי לתעשייה של ממש. ממשלות ותאגידים ברחבי העולם משקיעים מיליארדי דולרים בפיתוח טכנולוגיות שלוכדות פחמן דו-חמצני ממקורות תעשייתיים או ישירות מהאוויר, ומאחסנות אותו בצורה בטוחה מתחת לפני הקרקע. שוק לכידת הפחמן העולמי הגיע לשווי של 8.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח בקצב שנתי של 16% לפחות.

הטכנולוגיות שמשנות את התמונה

שלוש גישות עיקריות מובילות את התחום. לכידה לאחר שריפה מתמקדת בסינון פחמן דו-חמצני מגזי הפליטה של מפעלי תעשייה. לכידה לפני שריפה מפרידה את הפחמן עוד לפני תהליך הבעירה, ומאפשרת שימוש במימן נקי כמקור אנרגיה. ולכידת אוויר ישירה שואבת את הפחמן ישירות מהאטמוספרה בכל מקום בעולם. חוקרים מאוניברסיטת MIT פיתחו לאחרונה שיטה שמורידה את עלויות הלכידה בכ-30%, באמצעות ממברנות מיוחדות שמגבירות את היעילות פי שש.

למה בזן היא השחקנית הטבעית להוביל את התחום בישראל

כשמסתכלים על הנוף התעשייתי בישראל, קשה לחשוב על גוף מתאים יותר מבזן כדי להוביל מהלך של לכידת פחמן במתקנים תעשייתיים. לקבוצת בזן תשתית תעשייתית מבוססת, ידע הנדסי עמוק בתהליכים כימיים, וניסיון רב שנים בניהול מתקנים מורכבים באזור מפרץ חיפה. בשנת 2021, בזן הכריזה על אסטרטגיה ירוקה בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר, שכוללת מעבר לאנרגיה מתחדשת ודלקים חלופיים. החברה גם השקיעה בחברת H2PRO לייצור מימן ירוק באמצעות אנרגיה סולרית, וזכתה יחד עם שותפים בינלאומיים במכרז ממשלתי להקמת מעבדת חדשנות בתחומי סביבה, קיימות ואנרגיה נקיה.

הצעד הבא – מלכידת הזדמנויות ללכידת פחמן

התנאים בשלים לכך שבזן תטמיע טכנולוגיות לכידת פחמן במתקניה. מפעלי זיקוק נפט ופטרוכימיה הם בדיוק מקורות הפליטה שבהם לכידה בנקודת המקור היא הפתרון הכי הגיוני מבחינה כלכלית. במקביל, המכון הגיאולוגי הישראלי ממפה כבר היום אתרים פוטנציאליים לאחסון תת-קרקעי של פחמן בישראל, מה שיכול לסגור את המעגל.

השילוב של התשתיות הקיימות של בזן, הידע הטכנולוגי שצברה, וההשקעות שלה בחדשנות ירוקה, מציבים אותה במקום מצוין להפוך מגורם תעשייתי מסורתי לחלוץ של לכידת פחמן בישראל.